סוף העולם שמאלה – טיולי החורף
המקדשים המסתוריים של קמבודיה, המרחבים העצומים של אוסטרליה ואולי שיט לחופיה של דרום אמריקה? דווקא בשיאו של הקיץ בישראל, זה הזמן לתכנן את חופשת החורף שלכם ליעדים חמים ואקזוטיים, בצדו השני של העולם.
עבורנו בישראל, ינואר הוא החודש הקר והגשום ביותר בשנה, במהלכו מזג האוויר סגרירי והחרמון מכוסה מעטה של שלג לבן. במילים אחרות, חורף. אולם ינואר יכול גם להיות אחרת, כמעט הפוך, כשמדובר בחצי הדרומי של כדור הארץ. אמנם הקיץ נמצא אצלנו בשיאו, אבל זה גם הזמן לחשוב על חופשת חורף, דווקא באזורים חמימים ובלוקיישנים עוצרי נשימה.
אוסטרליה וניו זילנד – גם קרוב גם רחוק אוסטרליה, למשל, היא עולם אחר, שנפרד מאתנו לפני מיליוני שנים. למעשה, כל שנה גדל המרחק של היבשת מאתנו בעוד מספר סנטימטרים, ומפאת המרחק הזה החיים ביבשת זו התעצבו בצורה שונה לחלוטין מאשר בעולמנו שלנו. הקנגורו המפורסם, דוב הקואלה והברווזון הם אך דוגמאות לבעלי החיים הייחודיים למרחבים הללו. והמרחבים כאן הם כה עצומים שהדבר בלתי נתפס. רוב שטחה של אוסטרליה הן מדבריות שוממות אותן חוצים כבישים ארוכים עד אין קץ, כך שעיקר החיים כאן פרוסים לאורך החוף.
החיים כאן הם מאזן בין הפיתוח האנושי לבין הטבע, ובכל רגע נתון, אחד נוגס בשני. המרחבים האינסופיים הללו היו ביתם של תושביה המקוריים של אוסטרליה, האבוריג’ינים, שלהם תרבות ייחודית של לקטים, ואשר יצרו בתוכם איזון בין האדם לבין הטבע. תרבותם ניכרת בכל פינות החמד של אוסטרליה, ולהם מסורת של סיפורים המחברים בינו לבין הארץ שהייתה לכור מחצבתו. כך, בפארק ההרים הכחולים מזדקרת לה תצורה גיאולוגית הנקראת “שלוש האחיות”, שלושה זקרי אבן המתנשאים לגובה של אלף מטרים מעל פני הים. הגיאולוגים יסבירו לנו כי אלו הם תוצרי הרוח והמים ששחקו במשך מיליוני שנים את אבן החול ממנה מורכבים הסלעים, אך לאבוריג’ינים יהיה הסבר אחר. עבורם הסלעים חיים, או לפחות היו בחיים כאשר שלוש אחיות משבט אחד התאהבו בשלושה לוחמים משבט אחר. מאחר והשבטים היו נצים זה לזה, אסרו על האחיות להתאחד עם אהוביהן וכך פרצה מלחמה בין השבטים. בשיא המלחמה, כך מספרת האגדה, על מנת להגן על חיי האחיות, הפך אותן שאמאן השבט לסלעים, אך הוא עצמו נהרג במהלך הקרב ולקח עמו אל עולם האבות הקדמונים את מילות הלחש, וכך חרץ את גורל האחיות להיות כסלעים לנצח.
במרחק קצר יחסית מאוסטרליה שוכנת ניו-זילנד האקזוטית, זו שרובנו למעשה כבר ביקרנו בה, גם אם רק בדמיוננו, היות וארץ מופלאה זו שימשה כאתר צילומים אחד גדול עבור סרטי “שר הטבעות”. אינני חובב גדול של היצירה הקולנועית הזו, אך הנופים שניבטו אל מול עיניי מבעד למסך שבו את ליבי, ועתה אני נפגש איתם בחיים האמיתיים. הפארק הלאומי פיורד-לנד שימש כאחד מאתרי הצילום של הסרט, והוא הפארק הגדול ביותר בניו-זילנד. כמו ששמו מרמז עליו, נופו הוא נוף פיורדים מרהיב אותו חווים דרך שיט באוניה. ניו-זילנד היא אזור פעיל וולקנית ובנופיה השונים פזורות פנינים כמו רוטורואה, שבה שולטות תופעות גאותרמיות, מעיינות חמים וגייזרים הפורצים מתוך קרקע געשית ומכתשים וולקניים. בדומה לאוסטרליה שכנתה, גם ניו זילנד היא בית ליצורים חיים שכמותם אין בשאר העולם, וכמו אוסטרליה גם היא בית לתושבים מקוריים, אשר חיים בהרמוניה עם האדמה – המאורים – שפניהם המעוטרות בקעקועים ניבטות אלינו בכל מני מקומות. קשר חשוב ומעמיק נקשר בין המאורים והניו-זילנדים, והללו גאים בתושביה המקוריים של הארץ.
דרום אמריקה – עולם חדש של חוויות בנוסף לאוסטרליה ולניו-זילנד, ישנם יעדים נוספים בהם אנו יכולים להעביר את זמננו במזג אוויר נאה, במקום להצטנף מתחת למטריה. דרום אמריקה היא דוגמא ליעד שכזה. יבשת רחבת ידיים ש”נתגלתה” בידי העולם המערבי לפני כ-500 שנה ומאז הפכה לעולם ומלואו. את היבשת יישבו הספרדים והפורטוגלים אשר הגיעו אליה בספינות ותחילה יישבו את חופיה, ומסתבר כי אחת מן הדרכים המופלאות לבקר את היבשת הזו היא בשיט לאורך חופיה וביקור באתרים המרכזיים שהיוו את הבסיס לכיבושו של העולם החדש. כך ניתן בפרק זמן של שבועות בודדים להספיק את שמטיילים רבים עושים בחודשים רבים. ניתן לבקר בריו, בירת הקרנבל של ברזיל, בבואנוס איירס, עיר שהיא חגיגה של בשר לפי מיטב מסורת הגאוצ’וס, בפונטה דל אסטה שנחשבת ל”מונקו” של דרום אמריקה, ועוד. חוויה ייחודית היא המסע מסביב ליבשת בעקבותיו של מגלן, מסע החולף את חופיהן של ארגנטינה וצ’ילה ומקיף את קייפ הורן, הנקודה הדרומית ביותר של ארץ האש, שם שוכנת לה אושואיה, העיר הדרומית ביותר בעולם שהוקמה תחת לנופם המרשים של הרים נישאים, אגמים קפואים, קרחונים ובעלי חיים ייחודיים.
ויטנאם וקמבודיה – סין סונג ואני מלבד יעדים בחצי הדרומי של כדור הארץ, גם בחצי הצפוני ישנם יעדים שיכולים להיות מפלט ממזג אוויר חורפי, כווייטנאם וקמבודיה, ששוכנות קרוב לקו המשווה, ומזג האוויר בהן נמצא במיטבו במהלך תקופת החורף הישראלי. וייטנאם היא שמייצגת בצורה הממצה והמקיפה ביותר בעיניי את המורכבות, היופי, והמיוחדות של התרבות של דרום מזרח אסיה. וייטנאם היא כיום מדינה מאוחדת, אך עד לשלהי המאה הקודמת היה נופה השלו במוקד של מלחמה עקובה מדם, שהונצחה בספרים וסרטים רבים. בין השנים 1959 ו-1975, נלחמו על אדמתה השסועה של המדינה כוחות אמריקניים וכוחות הוויטקונג שנתמכו על ידי הסינים. אולם כיום, המדינה היא מקום שקט ושלו ועדות לתקופה האינטנסיבית שעברה נותרה בדמות מחילות הוויטקונג, אשר בכוחן להחזיר אותנו בעוצמה אל העבר. כדי שנוכל להבין את גודלו ואורכו של הסכסוך, לא מדובר רק במנהרות תקיפה באורך של כמה עשרות או מאות מטרים, כי אם עולם תת קרקעי שלם. וייטנאם היא ארץ של נופים אקזוטיים כמו אלו של מפרץ האלונג, שהוכרז כאתר מורשת עולמית ומאופיין בנופים קארסטים פלאיים של אלפי צוקים משוננים, המתרוממים מתוך הים, כאילו היו שיניים בפיו של דרקון קוסמי. צוקים אלה נתנו למפרץ את שמו “מפרץ שיני הדרקון”. תרבות וייטנאם נשענת רבות על הדת הבודהיסטית, בדמות מקדשים המוקמים בכל מקום בערים, ובהם נערכים טקסים ססגוניים ותפילות שבהן ניתן לחזות בנזירים, מילדים קטנים עטויי גלימות ועד לזקנים מלומדים. רחובותיהם הוויקטוריאניים של חלק מעריה של וייטנאם מלאים בדוכני אוכל שמציעים פירות אקזוטיים, ירקות משונים, ומבחר מאכלים מקומיים שטעמם הטעים והמפתיע כה זר, עד כי לא ניתן לתאר אותו בפני אלו שלא התנסו בו והם כשלעצמם מצדיקים ביקור במדינה. אך מרכזם של החיים והחברה בוייטנאם, ללא ספק, סובבים סביב נהר המקונג, אשר זורם ומחבר אותה בין האינטרסים, התרבות וההיסטוריה של סין, בורמה, לאוס, תאילנד וקמבודיה. שיט לאורכו של הנהר יכול להוביל את המטייל דרך כל האתרים החשובים במדינה, החל מהבירה הו צ’י מין סיטי (לשעבר סייגון), דרך השווקים הצפים של קאיי בה וסאדק ועד למדינות השכנות, ומספק למטייל חוויה של פעם בחיים, לפגוש את החיים מגובה הנהר, לפגוש את המקומיים בגובה העיניים ולחוות את התרבות ממקור ראשון. בהמשך מעלה הנהר שוכנת קמבודיה, שגם היא, כמו וייטנאם שכנתה, חוותה צער ומלחמה בדמות שלטון הקמר רוז’ אשר השליט טרור במדינה עד שהובס ב-1979. פנום פן, בירתה של קמבודיה, היא מקום של מפגש בין התרבות הצרפתית הקולוניאלית לבין זו הבודהיסטית האסייתית. בין אתריה אפשר למצוא את הארמון המלכותי, פגודת הכסף והמוזיאון הלאומי שמציגים את ההיסטוריה של המדינה, מהעת העתיקה, הלאה דרך התקופה הקולוניאלית הצרפתית, ועד לעת הנוכחית. קמבודיה היא מדינה אדוקה ביותר, ולאורכו של המקונג (שכמו בווייטנאם מהווה ציר החיים במדינה) הוקמו מקדשים ומנזרים בודהיסטים רבים. יותר מכל מזוהה קמבודיה עם מקדשי אנקור. “אנקור ואט”, כפי שקוראים לו המקומיים, הוא קומפלקס המקדשים הגדול ביותר בעולם ואשר שורשי הקמתו העתיקים הם עניין לאגדות. מקדשיו מספרים את סיפורי האלים והמיתולוגיה ההינדית ומתפרשים על שטח עצום של יותר משני קילומטרים רבועים. המקדשים, שהוכרזו כאתר מורשת עולמי, הוקמו במאה ה-12 על אדמת הבוצה של הג’ונגל ונזנחו לאחר המאה ה-16. מאז, החל הג’ונגל לזחול חזרה אל בינות למבנים, תוך כדי שהוא מחזיר לחיקו את השטחים שהופקעו ממנו, וכך כיום אנחנו יכולים ליהנות מאתר שנדמה כלקוח מסרטי “אינדיאנה ג’ונס”, עיר אבודה שהג’ונגל צומח בינות לאבנים מהם בנויים מקדשיה, ייחודית ומיוחדת בעולם, עיר המשרה על המבקרים בה תחושה של הוד ומסתורין שאין כדוגמתו בעולם.
כדאי לבדוק גם
