“באותה צניעות וענווה אותנו ליווית במהלך החופשה במתן עצה ותמיד בחיוך וברוח טובה” מאת מרים ויעקוב שרפשטיין שהשתתפו בטיול שייט בנהר הדנובה בתקופת השלכת בהדרכת אריאלה פלד
לאריאלה פלד היקרה
אין הקולמוס יכול להעלות על כתב
את אשר הלב רוחש
ואין המראות מכסות את אשר הדעת קונה
מדריכים רבים ידעתי
ואת עלית על כולנה
מלאה כרימון, חיננית כפרח,
רחומה ואימהית, חברה ומקצועית.
אריאלה מאלפי מנשה,
אותי ריגשת ביותר
כאשר את סיפור משפחתך חשפת וסיפרת
בצניעות וענווה בהן את ברוכה,
בלשון צחה ובהירה
פרשת סיפור הישרדות ותקומה
של אומה כה קטנה
הפורחת ועולה מתוך עשן האוד
מתוך גיא ההריגה
סיפורנו המפואר שלנו ושלך.
את מעגלך סגרת
וקול קורא לדיבור העברת:
“המידע למען סגירת מעגלים” – אמרת,
גם לקהל הרחב
כן כן, כזאת את, אריאלה האחת.
באותה צניעות וענווה
אותנו ליווית במהלך החופשה
במתן עצה, דעת ודעה
תמיד בחיוך וברוח טובה
“גבירותיי ורבותיי מקווה שנהניתם”…
עד מאוד נהנינו
אף רצינו עוד ועוד
ישר כוח, תבורכי.
ולא נותר לי עוד כי אם לברכך,
ולהעלות את אחת מאגדות חז”ל
המסמלות את חינך.
“מעשה בהלך במדבר
שעייף וצמא וחפצה נפשו במנוחה
נשא עיניו למרחוק
והנה אילן נקרה בדרכו
קרב אל האילן, ישב בצילו, אכל מפרותיו
וגמע ממי מעיין למרגלותיו
כאשר שבה רוחו פנה לאילן ואמר:
אילן, אילן במה אברכך?
שתהא צמרתך נאה? נאה היא
שיהיו פרותיך מתוקים? מתוקים הם
שיהיו מימך צוננים? צוננים הם
אברכך האילן בזו הלשון:
“מי ייתן ויהיו הנטעים היוצאים ממך דומים אלייך”
כך לך אריאלה כל שנותר לאחל ולברך – שיהיו הנטעים היוצאים ממך דומים לך וממשיכי דרכך
מרים ויעקוב שרפשטיין בשם כל הקבוצה.
