“יש לי רק מילים טובות על עמוס: סגנונו האישי הנעים והנינוח, דאגתו לרווחתנו וקשיבותו” מאת נעמי גולדברג שהשתתפה בטיול איסלנד והאיים הבריטיים בהדרכת עמוס גולדבלט
שלום רב,
אמנם במאוחר, אבל טוב מאוחר מאשר בכלל לא. אני מבקשת להביע את תודתי והערכתי העמוקה לעמוס גולדבלט, המדריך שליווה אותנו בטיול הזה. השבחים המגיעים אליכם אחרי כל טיול מתייחסים לרוב להיבטים של מרכיבי הטיול עצמו, אלה ששזורים בו. בהתייחסי להיבטים אלה, יש לי רק מילים טובות על עמוס: סגנונו האישי הנעים והנינוח, ידענותו, דאגתו לרווחתנו, קשיבותו, הקפדתו על הפרטים, הספירה הבלתי-נלאית והתמודדותו עם קשיים שהם חלק מטיול כזה: איחור של מטייל, צורך לקבל שקט כדי להשמיע את דבריו וכו’ וכו’.
הטיפול בקושי אישי שלי הוא הדבר שאני מבקשת להבליט בכתיבה הזו: בשדה התעופה בברלין, כבר בשלב ביקורת הדרכונים לקראת העלייה למטוס התברר שנגנב לי תיק המסמכים שכלל את הכל: הדרכון, תעודת הזהות, הרבה מאד כסף, מסמכי ביטוח הנסיעה ועוד ועוד – הכל! איני צריכה לתאר את המצוקה ובלבול האדירים בהם הייתי שרויה. עמוס, תוך כדי כל הסידורים והארגונים האחרים, התפנה לטפל בבעיה שלי, כשהוא גם קולט את הבלבול שלי ונוהג בי ברכות בהתאם, גם מייעץ עניינית מה עלי לעשות (לדווח למשטרה), גם חוזר על כל צעדי כדי לחפש אולי נפל בדרך, גם מסביר לי מה אצטרך לעשות בברלין למחרת בשגרירות במידה ולא יאפשרו לי לצאת (ומי חשב שיאפשרו לי לצאת?), גם מתגייס לגייס את חברי הקבוצה שיארגנו עבורי “מגבית” לצורך השהות בברלין, תשלום בעד טיסה חליפית, גם משוחח עם הרשויות כשהוא מדגיש את היותי חלק מקבוצה שאחראית לגורלי וערבה לי, גם צופה מהצד ברגעים בהם אני חשופה מול אנשי ביקורת הדרכונים. אין לי מילים למסירותו. בסופו של דבר נזכרתי שיש צילום במשרדיכם של הדרכון שלי כחלק מתהליך ההרשמה. עמוס יצר קשר (היה כבר מאוחר בערב) ודאג לכך שהצילום ישלח לנייד שלו ולשלי, ובאופן שעד היום אינני מבינה או לוקחת כמובן מאליו – בזכות כל אלה אפשרו לי לחזור ארצה עם הקבוצה. ללא היותי חלק מקבוצה, ובמיוחד ללא מאמציו של עמוס – זה לא היה קורה.
בברכה,
נעמי גולדברג
