“מקווה שנהנתם כמוני ומקווה שנתראה בטיול הבא” מאת מירי גלעם השתתפה בטיול שיט בנופי הפיורדים הנורבגיים בהדרכת בילי לוין
רשמים מטיול לנורווגיה – מטיילי בשביל הזהב 15-26.8.14
שלום רב,
אחרי ויכוחים בדיקות ודיונים , החלטנו לנסוע לראות את הפיורדים לנורווגיה הרחוקה הפעם ניסע , אך לא טיול רגיל, אלא שייט באוניה. כמעט שבועיים של “הכל כלול” , אוכל, שתיה ובכל יום טיול.
אז ארזנו מזוודות בבגדי שבת ומעילים , וקדימה לשדה התעופה נוסעים. קצת חששות ובבטן פרפרים, איך תהיה המדריכה ושאר המטיילים. טיסה קצרה ואחר כך נסיעה, ולקראת צהרים הגענו להרוויץ – לאוניה.
זוגות זוגות כמו נח לתיבה , בילי אותנו פנימה מובילה. “סלבריטי” עומדת בנמל, כחולה ולבנה, ומחכה שנעלה ונתחיל בהפלגה.
היום הראשון מוקדש לסיורים , עוברים בכל המסדרונות והמעברים, הולכים וחוזרים ומתבלבלים, מזל שזוכרים באיזו קומה אוכלים… כי כל ארוחה – בקומה אחרת, ובכל ארוחה – תפריטים לתפארת. יש רק לקוות שאחרי שבועיים – לא תהיה בעיה לסגור ת’מכנסיים.
תחנה ראשונה – אוסלו הבירה, בגשם שוטף את פנינו קיבלה. אך אנו לא מוותרים, ולפארק הפסלים של ויגלנד הולכים. ובין פסלי הגברים, הנשים והילדים, לומדים את השקפתו על מעגל החיים. במוזיאון – בילי מסבירה על הויקינגים האגדיים, שבסירות עץ חצו אוקינוסים וגם רפסודת קון טיקי הוכיחה אפשרות באמצעים פרימיטביים אוקינוס לחצות. הצצה למרומי מקפצת סקי גבוהה, וביקור בבית העיריה. אמנם פרס נובל לא קיבלנו, אך מהמבנה עצמו מאד התרשמנו.
תם היום השני להפלגה, ואנו בדרכנו ליעד הבא.
אחרי לילה של טלטולים וסערה, עגנו בבוקר בסטוואנגר העיירה. בתים לבנים, גינות ופרחים, וכנסיה יפה מלאה בפיתוחים. וכשהכל נראה כל כך מושלם – גם נפט הם גילו בים. וכדי להסביר בנית אסדות קדיחות ושאיבות, הקימו מוזיאון להסביר כל זאת.
וכך הסתיים עוד יום של חוויות, וחזרנו לספינה לחכות לבאות.
שוב לילה סוער וגלים גבוהים, ופתאום על שינוי בתכנית מודיעים. במקום לאולדן ולקרחון בריקסדייל הנפלא – נמשיך להפליג עד הפיורד הבא. די מאכזב, אך מה לעשות, הבטיחות היא בראש סולם העדיפויות.
וכך, אחרי ליל בחילה וסערה, הגענו לאלסונד העיירה. הדובדבן שבקצפת ופיצוי על האכזבה, היתה הנסיעה בדרך הטרולים היפה. ןבכל סיבוב ופיתול עלינו שמר – טרול חמוד אך נורא מכוער. ושוב לאוניה חוזרים, ומחכים למחר להמשך טיולים.
גרינגר פיורד היפה שבפיורדים, מוקף הרים גבוהים וזקופים עלינו בפיתולים בדרך הנשרים ומכל פינה וסיבוב “וואו” שומעים ובאמת אין מילים…. הקפנו את הפיורד מכל הצדדים, ועד דלנסיבה בגובה 1500 מ’ מגיעים. מעט שלג יורד, ואנו לגורודני ממשיכים, ועל שפת האגם צלחת מרק חם אוכלים. ושוב חזרה לאוניה – ולדרך יצאנו, ובין מפלי שבע האחיות והמלך עברנו.
ומכאן לפלאם פנינו מועדות, אז שיהיה לילה טוב, ולהתראות.
הסלבריטי עוגנת בפלאם , ומבצעת רוורס מושלם. עם מטריות וגשם בזרזיפים, לגודוואנגן נוסעים. גשר עץ עתיק וספינת ויקינגים ואנו מוכנים לעלות בסיבובים עד לסטלהיים מקום משכן משפחות הנאצים. תצפית על העמק הצר, וכמובן — מפל. והירידה – מפותלת בדרך עתיקה, ומכל עבר שומעים “אוח” “וואו” ן”אה”. אני מקווה שעיני הנהג פקוחות, כי שלנו מפחד נעצמות. הגענו למטה לאכול באניה, ושוב יוצאים להרים ברכבת עתיקה. כמובן, מפלים מכל צד. ואחד מיוחד – שלידו עצרנו, ובין הסלעים לשירת “נימפה” אדומה האזנו.
בוקר. פרידה מנורווגיה היפה, בברגן השמים כחולים ושמש חמימה. אך ליתר בטחון ונגד עין הרע – לא זזים בלי מעיל ומטריה. בפוניקולר לראש ההר עולים לתצפית, על העיר היפה שבה חי המלחין גריג. סיור בביתו ובמוזיאון הקטן, וישיבה מול הנוף על ספסל שבגן, הבהירו לנו מהיכן שאב את השראתו האומן. שוק הדגים ריחני וצפוף,אוכלים ושותים בסככות שברחוב אך בגלל הריח החזק וגשם הזלעפות, ויתרנו על הקניות.
עוד יום בים , ולונדון לנו מחכה, וממנה הביתה נחזור בבטחה. יום אחרון בהרוויץ עגנו, ולסיור בלונדון בגשם שוטף יצאנו. דרך חלונות האוטובוס את העיר ראינו, אך לרדת ולהירטב לא רצינו. כך, מגשם לגשם ומאתר לאתר – גם הטיול לנורווגיה נגמר. מקווה שנהניתם כמוני, ומקווה להתראות בטיול הבא בהרבה בריאות.
