מרכז מידע למטייל / מאמרים וכתבות


שייט בנהרות הרון והסון – מאמר: חוויות מתוך השייט מאת אריאלה פלד

זה מה שקורה לי באביניון…… אני בטוחה שלאפיפיורים שהיו פה במאה ה 14 וה 15 אין יד ורגל בדבר…….. הספינה “אמדאוס סימפוני”, מחליקה על פני המים בנהר רון, אחרי כ 15 שעות שיט רצוף מהעיר ליון, מעבר ב 11 לוקים בהם ירדה במורד לא פחות מכמה עשרות מטרים, שמחה להיווכח שהנה עוד זמן קצר היא מגיעה לאביניון, תיקשר באהבה אל הרציף, המנועים ידומו, והיא תוכל להיאנח, לעצום עיניים ולנוח עד מחר בבקר. אבל מה קורה כאן? במערכת הכריזה מודיעה אנדריאה: “הפתעה”!!!! כולם מוזמנים לעלות לספון העליון, מימין נגלית העיר העתיקה ומאחורי חומות העיר מתנוסס ארמון האפיפיורים הענק עם פסל הבתולה המוזהב. לא, זה לא קשור לאפיפיורים……. אבל יש איזו התרגשות באויר כאשר פוגשים את האויר הצח לצלילי נגינת האקורדיון של קפקא הנגן שלנו שלא מתעצל בכל הפלגה לכאן לקום במיוחד מוקדם כדי לנגן לנו את SUR LE POND DU AVINION. ברכבת הקטנה הלוקחת אותנו בין הסמטאות לסיור עם הסברים, אנו מקפצים על מרצפות הבזלת ומדלגים בין התקופות השונות: מלון שהיה מנזר…… כנסיה שהיתה בזיליקה, בתי אבן עם חלונות צרפתים מעוטרים בוילונות פרזול דמויי תחרה ובתריסים צבעוניים. בין שני בתים מציץ בית הכנסת ברובע היהודי, ובצד השני כנסיה יפה בסגנון גותי לוהב…… הרכבת מתפתלת מאחורי ארמון האפיפיורים הבנוי על סלע, יוצאת אל הכיכר הענקית לפניו ומטפסת בהר לגינה הקטנה במרומי הגבעה ממנה אנו צופים למטה אל נהר רון ואל שרידי הגשר המפורסם של אביניון. משלימים את הסיור בהליכה רגלית אל עבר בית הכנסת המיוחד בעל אולם עגול עם עמודים קורינטים ויונים סביבו, תערוכת “רימונים” עשויים כסף בחזית ארון הקודש, שני לוחות זיכרון לאלה שנהרגו במלחמת העולם הראשונה ולאלה שנרצחו במלחמת העולם השניה. זמן חופשי לשטוף את העיניים כי ביום שני עד הצהרים הצרפתים נחים מעמל סוף השבוע……. והחנויות סגורות. אספרסו נפלא עם קובית סוכר ובריוש טעים עם שוקולד, מנחמים אותי כאשר אני יושבת בבית קפה קטן וחמוד וצופה על העוברים ושבים ומחכה לקבוצה.

שייט נהרות באירופה >>

ביקור בפונט דו גארד – אמת המים המרשימה כרגיל: מבנה אדיר שהתפתל בין הגבעות לאורך חמישים ק”מ והעביר מים מהעיר אוזס אל העיר נים.

וארל, ארל שבכל פעם שאני מגיעה אליה, אני לומדת לאהוב אותה יותר ויותר: ארל של שלשה ספורים, שלש תקופות שונות. ואנו מטיילים ומרחפים בין התקופות ובין הספורים: הבית הצהוב אליו הגיע ואן גוך ב 1888, הבית שהיה אחד משלש מאות הציורים שצייר במקום במשך השנתיים בהן חי בעיר. בית הקפה בו נהג לבלות, חדרו עם כסאות הקש והכורסא אותה הכין לידידו גוגין שבה לשהות איתו…. ואנו עוברים לרומי, האמפיתאטרון בו נלחמו אנשים באריות ובו נערכים עד היום מידי פעם מלחמות שוורים. אין חדש תחת השמש. גם כיום אנשים נלהבים למראה סצינות אכזריות.

שייט בנהרות הרון והסון >>

התאטרון הרומי, בית המרחץ של קונסטנטין הראשון, שני או שלישי………. אובליסק בכיכר רפובליק ובית החולים בו אושפז וינסנט ואן גוך כשפצע את אוזנו. לנגד עינינו מונח הציור שצייר במקום וממש מדהים לראות את אותם פרחים, אותה מזרקה, אותן קשתות צהובות מסביב לבניין גם היום….. בית הקפה הלילי בכיכר פורום…… עם אותה שמשיה צהובה……. וקינחנו ב STARRY STARRY NIGHT “לילה זרוע כוכבים” – “וינסנט” של דון מקלין, כל כך ברגישות מתאר מקלין את ייסוריו ויפי נפשו של וינסנט ואן גוך. שוזר בין מילות השיר את ציוריו, את הגוונים הרבים, הכחול והאפור, העמבר, הרוח הנעה בשדה החיטה, הכוכבים הנוצצים בזהב מעל לנהר רון בלילה כחול עמוק. את אותו לילה נורא בו שלח האמן יד בנפשו…..: כי הם לא יכלו לאהוב אותך, אך אהבתך היתה אמיתית, וכשלא נותרה תקווה באותו לילה זרוע כוכבים נטלת חייך כמו שאוהבים עושים…. אבל יכולתי לאמר לך וינסנט….. העולם הזה לא נועד לאנשים יפים כמוך…… וינסנט!!!


טיולים שיכולים לעניין אתכם

לוגו של וואטסאפ