מרכז מידע למטייל / מאמרים וכתבות


אל השכנה מהדרום

סיפורי התנ”ך, הדמויות מהמיתולוגיה, הארכיאולוגיה, התרבות, ההיסטוריה המפוארת וההווה הסוער: ביקור מרתק ועשיר בחוויות, במצרים

כמה דמויות עולות בראש כשמזכירים את שמה של מצרים: מפרעה ומשה ועד סאדאת ובגין. כמה צבעים עולים בראש כשמזכירים את שמה של מצרים: מהכחול של הנילוס ועד הצהוב של המדבר. כמה קולות עולים בראש כשמזכירים את מצרים: מקטעי התפילות בבית הכנסת ועד המולת המפגינים בכיכר תחריר. כמה המדינה הזו מגוונת ועשירה בדמויות, בצבעים ובקולות.

מצרים היא חלק בלתי נפרד מאתנו, השכנים מהצפון ומשכך ביקור בתחומה הוא כמו איחוד מחודש עם ההיסטוריה שלנו. טיול במדינה המרתקת הזו משלב בין תולדות העת העתיקה באמצעות ביקור בפירמידות ובמקדשים לבין דברי העת החדשה, עם הסכם השלום והאביב הערבי. ובתווך התרבות, הארכיאולוגיה, האנשים והטעמים.

מתחילים בקהיר, הגדולה בין ערי אפריקה והמזרח התיכון. ריח של פלאפל שעשוי מפול נישא באוויר וההמולה גדולה, כיאה לכרך צפוף שמתגוררים בו כ-19 מיליון אנשים. כאן שוכנים זה לצד זה בית הכנסת אבן עזרא שבו נתגלו אלפי כתבי קודש מהאלף הראשון לספירה, לצד כנסייה מראשית הנצרות; מצבת החייל האלמוני ולידו קברו של הנשיא סאדאת; מלון מינה האוז שבו התנהלו שיחות השלום בין מצרים לישראל והבאזר הגדול והאותנטי.

שיא הביקור בקהיר הוא ללא כל ספק הפירמידות. אלפי שנים הן שוכנות בגדה המערבית של נהר הנילוס ברובע גיזה, במקום שלפי אמנות המצרים הקדמונים שקע בסופו של כל יום אל השמש ששמו “רע”. את אור השמש הפיצו הפירמידות למרחקים גדולים, מאחר שהיו מצופות אבן גיר בוהק. וגם אם כיום הציפוי אבד, הרושם לא סר והמראה של אחת מהתעלומות המדעיות הגדולות בהיסטוריה הינו לא פחות ממרהיב.

על מבני הקבורה העצומים הללו שומר הספינקס, פסל אבן בעל גוף של אריה ופני אדם, פניו של המלך חאפרע, שקבור בפירמידה השנייה בגודלה במקום. אחרי ביקור במונומנט היחיד שנותר משבעת פלאי תבל מגיעים אל המוזיאון המצרי, שבו אוסף הפריטים הגדול ביותר של מצרים הקדומה, ושיטוט בין חדריו יכול להשלים את התמונה ההיסטורית.

החיים לצד הנילוס

שנייה בחשיבותה לקהיר היא העיר לוקסור, שנמצאת בדרום מצרים. מלבד העובדה ששתיהן מהוות בית להיסטוריה של מצרים, יש להן נקודת חיבור נוספת: נהר הנילוס. הנהר השני באורכו בעולם מתחיל בשני מקורות (אפריקה המשוונית ואתיופיה) ובדרך חולף על פני שבע מדינות, ובכל מקום שבו הוא עובר התפתח יישוב והתפתחו חיים. כך בקהיר וכך גם בלוקסור.

העיר שוכנת על חורבותיה של “תבאי”, מרכז התרבות, האומנת והידע של מצרים הפרעונית. סמלי העוצמה של הממלכה הקדומה מתעוררים כאן לחיים הודות לשרידים שהשתמרו להפליא. למשל מקדש כרנך המוקדש לאל אמון, היחיד מהמיתולוגיה המצרית שמוזכר בתנ”ך. על קירותיו נושא המקדש עדויות של קורות העולם העתיק וקשרי המסחר, מערכות המלחמה והדיפלומטיה של מצרים. לא פחות מ-30 מלכים תרמו את תרומתם לאתר, ובנו בו שלל מקדשים ובכך הפכו אותו למגוון ולעשיר יותר מהאתרים הדתיים בעולם כולו.

חשוב לא פחות הוא מקדש לוקסור הקדום, גם הוא נבנה עבור אמון, אשתו מות ובנם ח’נום, והוא כה יפה בשעת השקיעה כשהאור הרך מדגיש את התבליטים המגולפים על הקירות העצומים. אחד האתרים הידועים בלוקסור הוא עמק המלכים, שבו נמצאים קבריהם של עשרות פרעוני הממלכה החדשה ובני משפחתם, בהם קברו של תות-ענח-אמון. הנשים החשובות בממלכה נקברו סמוך, בעמק המלכות. כאן נמצא המקדש של המלכה חתשפסות, ששלטה במדינה במשך עשרים שנה והביאה את הממלכה החדשה לשיאה. על גבי המקדש מוצגת המלכה כשהיא לבושה בבגדי גבר, כולל זקן גדול ממדים.

בין מדבר לנהר

אחת הדרכים הנפלאות לתור את צפונותיה של מצרים היא באמצעות שייט רגוע על הנילוס, מקור המים העיקרי של המדינה ש-98% משטחה הוא מדבר. את הנהר הרחב חוצות ספינות פאר לצד פאלוקות, ספינות עץ מסורתיות בעלות מפרש גדול. השייט יאפשר לנו לעצור בנקודות שונות בדרך ולספוג את העושר התרבותי והארכיאולוגי של מצרים ולקחת הפוגה בין עצירה לעצירה, כדי לתת למראות לשקוע ולגוף להירגע. בשייט נעצור באסנה, שבה נמצא מקדשו של ח’נום, אל הבריאה במיתולוגיה המצרית, ובעיר אדפו, שם נבנה מקדש לכבוד אל המלחמה, הורוס, שסימלו בז והוא היחיד בעמק הנילוס שהשתמר בשלמותו. הורוס לא הסתפק במקדש אחד ולכבודו ולכבוד האל סובק נבנה המקדש “קום אומבו”, שממוקם סמוך לעיר אסואן.

אסואן היא הדרומית בערים השוכנות בעמק הנילוס. מיקומה, הנוף והאקלים שלה הופכים אותה ליפה בערי מצרים ולאתר נופש אהוב. כאן אפשר לטייל לאורך הטיילת, לבקר בשוק שפעיל עד לשעות הלילה המאוחרות, ולבקר בסכר אסואן ובמחצבות הגרניט, שבאמצעותן ניתן ללמוד על טכניקת הכרייה, ששימשה את הבונים המצריים הקדומים.

את סוף הסיפור של מצרים העתיקה אפשר לקרוא בין העתיקות שהשתמרו במקדש שבאי פיליי. שילוב סגנונות הבנייה, היווני והמצרי, שבעזרתן הוא נבנה בתקופה ההלניסטית, מעיד שתמה שם תקופה רבת רושם וידע.

מי שמגיע לאסואן לא מוותר על ביקור ב”אבו סימבל”, במרחק קילומטרים ספורים מהגבול עם סודאן. את קומפלקס המקדשים הזה הקים רעמסס השני במאה ה-13 ומאות שנים אחר כך הם עדיין מפעימים ביופיים. תמצאו כאן שישה מקדשים חצובים בסלע, אחד מהם הוקדש לרעייתו נפרטרי ולאלת הפריון ח’תחור. ארבעה פסלי ענק של רעמסס שומרים על הכניסה. פעמיים בשנה: ביום ההולדת של פרעה וביום הכתרתו, מאירים קרני השמש את המקדש הגדול, בו נמצאות דמויותיהם של האלים אמון ורע ושל רעמסס, והרי זה פלא של ממש.

בשנות ה-60, לאחר הקמת סכר אסואן השנוי במחלוקת, עמד האתר בפני סכנת שקיעה. במבצע הנדסי ארכיאולוגי בינלאומי ומורכב, פורקו המקדשים ונבנו מחדש. כנראה שהדבר מלמד אותנו שגם אומה שנאבקת בהווה לא יכולה לוותר על עברה המפואר.

לפרטים המלאים על הטיול המאורגן למצרים לחצו


טיולים שיכולים לעניין אתכם

לוגו של וואטסאפ