מרכז מידע למטייל / מאמרים וכתבות


יפן – בעקבות השמש העולה

הכותרת בעיתון היוותה הצצה לחייהם של היפנים כפי שאנחנו – תושבי הלבנט המזרחי תיכוני הלוהט – מעולם לא נבין: “עיריית טוקיו תגמיש את חוקי הרעש כדי להגדיל את מספר מעונות היום”, היייתה לשון הידיעה. מתברר שלפי חוקי העזר העירוניים אין להשמיע באזורי המגורים רעש העולה על 45 דציבלים, שווה ערך לעוצמה המותרת בספרייה. אולם רצונו של ראש ממשלת יפן, שינזו אבה, להגדיל את מספר מעונות היום ולעודד ילודה, הביאה לדיון פולמוסי במיוחד, על חינוך הילדים בעיר הצפופה ביפן (36 מיליון איש) אך השקטה להפליא הזו.

זר לא יבין זאת. יפן היא ארץ שמשלבת קדמה ועוצמה תעשייתית מצד אחד, יחד עם תרבות, מסורתית, אסתטיקה, ניקיון ודרך חשיבה שונה מזו שאנו מורגלים בה. רק ביקור בין רחובותיה הסואנים, מקדשיה הנוצצים והטבע הייחודי לה יכול ולו במקצת ללמד אותו על אודות הארץ המרתקת הזו. היא ממוקמת בצפון מערב האוקיינוס השקט. לכינוי “ארץ השמש העולה” זכתה הודות למיקומה: בני העם הסיני האמינו שהשמש זורחת מיפן ולכן העניקו לה שם זה. זוהי מדינה ארוכה – מצפון לדרום אורכה מגיע לכ-3,000 ק”מ, והיא משתרעת על פני 3,500 איים. מפאת תנאי השטח, אחוזים ניכרים משטחה אינם מתאימים למגורים, לחקלאות או לתעשייה ועל כן נותרו פראיים ובתוליים.

הגדול באיי יפן הוא הונשו ההררי והגעשי, שסובל מרעידות אדמה תכופות. הפסגה הגבוהה בו היא הר פוג’י, המתנשא במלוא הדרו לגובה של 3,776 מטרים. ההר אינו רק אתר גיאוגרפי, אלא אחד המקומות הקדושים ליפנים בשל צורתו – כפרח הלוטוס – והאמונה כי על פסגתו שוכנים האלים פוג’י הימה וסאקורה הימה. בשל כך מופיע ההר בציורים רבים ומככב בשירים.

ביום בהיר ניתן לראות את פוג’י מטוקיו, אבל המראה היפה ביותר של ההר נשקף מאזור האקונה, שמורת טבע הררית ומיוערת ובה אגמים הנחבאים אל בין לתצורות וולקניות. כאן נמצא מוזיאון פתוח לפיסול מודרני, עם יצירותיהם של טובי הפסלים בעולם.

על חופו המזרחי של האי הונשו שוכנת הבירה טוקיו, שפירוש שמה ביפנית הוא “הבירה המזרחית”. בשנת 1868 קבע בה הקיסר את מקום מושבו והעיר, שנקראה לפני כן “אדו”, הפכה לבירה הרשמית. על ההיסטוריה המרתקת של טוקיו ניתן ללמוד בביקור במוזיאון אדו, שמתאר את תהליך האורבניזציה שהפכה אותה מעיר של קיסרים למודרנית. על אף היותה כה עכשווית, עדיין ניתן לראות בה שרידים לעברה המפואר: בארמון הקיסרי המוקף פארקים, מקדש שינטו, מקדש מייג’י המוקדש לקיסר הנערץ אשר פתח את שערי יפן לטכנולוגיה ולתרבות והמקדש הבודהיסטי אסקוסה.

אולם תושבי המדינה הגדולה מקפידים לטעון בתוקף שטוקיו היא לא יפן, ושאוצרותיה התרבותיים לא נמצאים בכרך הסואן אלא מחוצה לו, למשל בעיירה קמקורה. עשרות המקדשים והגינות המטופחות, התושבים שעדיין עוטים את הלבוש המסורתי והבודהא הגדול מעידים יותר מכל שאכן כאן נמצאת יפן המסורתית.

יפן - פוג'י

למידע על טיולים מאורגנים ליפן >>

מזל, אריכות ימים ונאמנות לפני שטוקיו הפכה לעיר הבירה של יפן, שימשה בתפקיד קיוטו, שאף היא שוכנת באי הונשו המרכזי. היא נוסדה במאה השמינית כעיר בירה על ידי הקיסר קאמו ושמה המקורי היה הייאנקיו ביפנית, בירת הרוגע והשלווה. במלחמת העולם השנייה, כשהצבא האמריקאי החליט להטיל פצצות אטום על יפן, הייתה קיוטו יעד מרכזי להפצצה, אולם ניצלה הודות לעובדה בשל היותה המרכז האינטלקטואלי של יפן. הודות לכך השתמרו בה הארמונות, המוסדות ההיסטוריים והמקדשים.

למשל טירת ניג’ו, טירתו של שוגון שכדי לשמור עליה נבנו אמצעי הגנה מתוחכמים; מקדש ביתן הזהב גינקאקו-ג’י; ריואן ג’י, מקדש שבנוי על שפת אגם קטן בלבו של גן יפני עטור צמחיה צפופה; קיומיזו-דרה, מקדש עשוי עץ שבנוי על מדרון הר ונתמך על ידי מוטות, והייאן ג’ינגו שנבנה לזכר שושלת הקיסרים. שני ארמונות קיסריים ששוכנים בקיוטו מוקדשים אף הם למשפחה ששלטה על יפן במשך מאות רבות של שנים.

אנחנו חוזרים אחורה בהיסטוריה של ארץ השמש העולה, שמחקרים ארכיאולוגים טוענים כי המתיישבים הראשונים הגיעו אליה מקוריאה לפני 30 אלף שנה. קודם להיותה של קיוטו בירת יפן, שימשה בתפקיד נארה. על פי האגדה השומרים של העיר היו איילים מאולפים שהובאו אליה על ידי האלים. זו הסיבה שעד היום ניתן לראות איילים משוטטים חופשי ברחובותיה ובעיקר סמוך למקדשים. למשל ליד מקדש טודאי-ג’י, בניין העץ הגדול בעולם ומקדש שינטו, שאליו מובילים אלפי פנסי אבן.

האיילים הם אמנם המגנים של נארה, אבל העגורים הם סמל למזל, לאריכות ימים ולנאמנות. “קולות של אלף דרור – קול של עגור אחד”, אומר הפתגם, ולכבודם הקימו סמוך לעיר הנמל קושירו את שמורת העגורים ובה שוכנים העגורים בעלי העיטור האדום המיוחד לאזור זה, שנמצאים בסכנת הכחדה. בשמורה הם מצליחים להתרבות ומקבלים תנאי מחייה מתאימים.

ומעגורים – לדגים. אם תהלכו ברחובות הערים היפניות או תצעדו במשעולי הכפרים כמעט ולא תמצאו יפנים שמנים. בריאותם טובה ותוחלת החיים שלהם גבוהה. יש התולים זאת בגנים המשובחים שלהם ואחרים מצביעים על התזונה כעל הגורם לכך. ממרח המיסו, התה הירוק, מיעוט הטיגון, האצות וכמובן – הדגים שמקורם ממים עמוקים והם מלאים באומגה שלוש.

שווקי דייגים רבים פועלים ברחבי יפן ותנובתם מגיעה לכל בית במדינה. למשל שוק הדגים וואשו בעיר הנמל הצפונית קושירו. או שוק הדייגים בעיר הנמל החשובה אוטארו שנמצאת באי הוקיאדו והייתה מרכז לצי דייג משגשג במאה ה-19.

יפן סגרה את עצמה מרצון לעולם החיצון למשך כ-250 שנה. אולם במחצית השנייה של המאה ה-19, כפה עליה המערב את פתיחת הגבולות. הנמל הראשון שנפתח לסחר באופן מלא היה נמל האקודאטה, עיר נמל זו, שקודם לכן הייתה כפר דייגים, הפכה לעיר הגדולה ביותר בהוקאידו, ואחד מהנמלים החשובים ביפן. כיום מתקיים בה שוק הדגים שידוע באיכות מוצריו להכנת הסושי היפני. יש בה מבצר שהיה הראשון שנבנה ביפן בסגנון המערב.

ביצורים והגנות היו גם שם המשחק באוסקה, הבירה הכלכלית ההיסטורית של יפן. בשנת 1496 בנו מייסדי דת השיין-בודהיזם מקדש בעיר אולם נתקלו בהתנגדות עזה ובמצור שנמשך עשר שנים והסתיים בכניעת הנזירים, הריסת המקדש ובניית טירה כבירה בגודלה במקום עבור השליט הידושי. קרבות סמוראים עזים התחוללו סביבה כמאה שנים מאוחר יותר ובסיומה הועלתה הטירה באש, אולם שוקמה וכיום מוצגים בין כתליה קורותיהם ואורחות חייהם של הסמוראים, הלוחמים הנועזים והאמיצים של יפן.

דמותם של הלוחמים העשויים ללא חת מונפת על נס מדי שנה בפסטיבל נבוטה בעיר אאומורי. דמויות מהמיתולוגיה וההיסטוריה היפנית יוצאים מבין דפי הספרים והופכים לדמויות ענקיות תלת ממדיות עשויות נייר אורז ומוארות באלפי נורות צבעוניות. ותושבי העיר נושאים את הדמויות, רוקדים, שרים, מתופפים וחוגגים את אלפי שנות המסורת המפוארת של יפן המרתקת. כשמסתיים הפסטיבל מוצגות הדמויות במוזיאון העירוני, שממוקם בסמוך לפסל בודהה היושב, הגדול ביותר ביפן.

בין מים לשמיים גדולה יפן והמרחקים בה עצומים, טייל שירצה לחוות את כל שכיות החמדה שבה יאלץ לשוב פעם אחר פעם כדי ליהנות מיופייה. אולם רבים המטיילים שבוחרים בטיול שכולל שייט שמאפשר סיורים בשעות היום והתקדמות במהלך הלילה. בתנאים מפנקים, מבלי לנסוע מרחקים ארוכים ומבלי להחליף בתי מלון רבים, אפשר לחשוף את פניה המסתוריות של יפן, זו שמעבר להונשו, האי המרכזי.

מעטים מגיעים אל חצי האי שירטוקו, שנמצא בחלק המזרחי של האי הוקאידו, והוכרז על ידי אונסק”ו כאתר מורשת טבע עולמי, וחבל שכך. מרחבי הטבע הפראי עוצרי נשימה. הרים מכוסי שלג, מצוקים סלעיים, אחו עשיר ומפלים שנופלים בשאון אל הים. בשמורת הטבע מהלכים חופשי צבאים, שועלים אדומים ואחת מהאוכלוסיות הגדולות בעולם של דובים חומים. ציפורי ים נודדות מרחפות מעל קו החוף, ולעתים ניתן להבחין אף בלווייתנים במעמקי המים הצלולים.

אורגמי, סמוראי, עצי הדובדבן, גיישות וסומו, קימונו וזן, בודהיזם ומודרניזם, סושי וטקסי תה, גורדי שחקים ומקדשים מעץ, שמורות טבע עצומות וערים ענקיות, אסתטיקה וחרקירי. יפן רבת הניגודים מסקרנת אותנו, מציתה את דמיוננו ומשלהבת אותנו, ואנחנו מגיעים אליה ונהנים מהכנסת אורחים נפלאה. כי כמו שאומר הפתגם היפני, “אורח הוא מתנה של אלוהים לאדם”.


טיולים שיכולים לעניין אתכם

לוגו של וואטסאפ