ל”בשביל הזהב” על טיול שלא נשכח ולרוברטו – מדריך, חבר ויקר כמו אח מאת ערן גרף שהשתתף בטיול לדרום אמריקה בהדרכת רוברטו מלינגר
ל “בשביל הזהב” על טיול לא-נשכח
לרוברטו – מדריך, וחבר, ויקר כמו אח!
הצצנו באטלס, חפשנו מקום / שלא דרכה בו רגלנו, עד עצם היום.
חפצנו בקיט וְאֲוִינוּ בשַׁיִּט – / באֵזור שהִנו מרוחק מן הבית;
בחרנו: הרחק מגבולות פלשתינה / במדינות הדרום: בִּבְרָזִיל, ארגנטינה.
מתוך המבחר, שאיננו כה רב / דרכנו הוליכה אל “בשביל הזהב”
כשקרב המועד, נתאפשר בפגישה – / לתהות על קנקן של שוּתְפֵי-המסע,
כי יש ערך מוּסף – נעימים בַּבְּריות / אין כמותם להוסיף, הַעֲמִיק חוויות;
במיוחד מסקרן המדריך שעל-פיו / יהיה הטיול – שִׁמָּמוֹן, או מלהיב.
נמצאו שותפי-המסע לְמַרְאִית – / בריות מן היְשוב, לא בָּלְטָה שום זוית,
המדריך המיועד, נְעים-קול וַחֲזוּת / לְסִכּוּם של בינים: אין שום הסתייגות.
ויצאנו, חזרנו, עכשיו עֵת סִכּוּם: / תוצאות מול הַצֶּפִי, יישום מול תכנון;
תחילה באשר לְתכנון וְארגון– / מגיע כל דְבַר-הִלּוּלִים וּפִרְגּוּן:
לאורו של היום, לא באופל הלילה, / נינוחים לדרכנו יצאנו נְטַיְלָא,
הנעימו דרכנו צִוְתֵי אליטליה, / ברומא נחתנו עם כל הפמליא.
אתנחתא: מלון לַמְּנוּחָה / בטרם נמשיך בטיסה
בִּנְמֵל תעופה אשר שמו Ezeiza / קובצנו לעדר, ממש עִזָּה-עִזָּה.
עדר קטן ובו ט”ו ראש / ורוברטו-רוֹעֵנוּ, כַּאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ.
הכל עבורנו נבחר בִּקפידה / ממלון לִמְנוחה, עד תפריט סעודה,
ותוכנן המסלול מנקודה לִנְקודה / שיכלול, בל נחמיץ, אף שְׂכִיָּה של חמדה.
כל אלה היו כמובן רק מסגרת / לחויה של טיול, עמוקה, נהדרת.
עולם של בראשית, אֵיתָנֵי יֹפִי-עֹז / עד שְׁבָחִים לבורא העולם, בא לחרוז.
“בשביל הזהב” עד אחרון הפרטים / תכננו כל שלב, לא היו אלתורים;
קרחונים, מפלים וּכְרָכִים מדהימים / וספינה הדורה להפליג בימים,
הכל בִּנדיבות, משופרא דשופרא / וכל שהובטח – התגשם, לעילא.
הַשִּׁלּוּב של אַתְּרֵי-תיירות עם שִׁיּוּט / הוא שלוב אופטימלי: תיור עם קִיּוּט.
אך מְעֵבֶר למה שהובטח על הסף / חשוב לציין גם דְבַר ערך-מוסף:
מִקְבָּץ משתתפים הן נוצר באקראי / כל אחד, על פי מה שהיה לו כדאי,
ובעוד בדרכים חבורה מסתובבת / הפכנו להיות משפחה מאוהבת,
ובצד מַפָּלִים, קרחוני הַתָּמִיד / זכינו לחווֹת חוויה חברתית.
סוד תהליך הַחִבְרוּת – לא נמצא, / אולי זה בזכות מְאַלֵּף הקבוצה?
רוברטו, מדריך אשר יש בו מכלול: / יסודי וקפדן ויודע הכל,
דובר על בּוּרְיָן שָׂפוֹת ספרד-פורטוגל / סטנדאפיסט מְחוֹנָן, לא חוסך בעמל,
אחרי יום ארוך, גם לעת “מעריב” / רענן “כמו חדש”, כמו פרגית של אביב.
פתרון בידיו כמובן שהיה / עוד בטרם שֶׁצָּצָה איזו בעיה…
רוברטו הזכיר לכולנו הטעם / של הדאגה ההורית, שידענו אי-פעם.
נעים-הליכות, כולו חן ונחת, / מתחשק כמזכרת הביתה לקחת…
אם על התכנון כבר הֶחְמֵאנוּ לעיל / על רוברטו פשוט אין כל קץ לַהַלֵּל!
כששבו, בנות ובנים לגבולם, / הוּחְתַּם דרכונם וקִבְּלו מטענם,
עוד פֶּסָּע קטן אל עולם החוּלין / ומ”שביל הזהב” – לִבּוּבִים אחרונים:
עלמה חביבה, נציגת החברה / לַבָּאִים מושיטה ורד, מתוך זֵרָהּ,
לַעֲטוֹת זכרונות בניחוח ורדים / כשמעולם של קסמים, הננו נפרדים.
תודה,
