דרום טירול
מסלול הטיול הפופולארי לחבל זלצבורג באוסטריה ולהרי הדולומיטים מכיל בתוכו הפתעה רבה. לאחר שלמדנו על הנופים, התרבות, המאכלים והפינוקים באוסטריה, אנו חוצים את רכס האלפים דרך הגבוהה בהרי אוסטריה, הגרוסגלוקנר, ומגיעים לחבל ארץ הנקרא Sud Tirol, כלומר דרום טירול.
השם טירול מסמל עבורנו הישראלים את אוסטריה, הרי האלפים, כרי דשא, פסגות מושלגות, פרות במראה, רכבלים, בתי עץ ופרחים בחלונות, וכמובן עוגות ומאכלים טעימים המוגשים על ידי תושבים שעדיין לבושים בתלבושות עממיות.
להפתעתנו, לאחר שעוברים את הגבול לאיטליה, הנוף, התרבות, הלבוש והשפה נשארים אוסטריים. אנחנו נמצאים בדרום טירול, המשכה של טירול האוסטרית, כאשר למעשה חשבנו שאנו מגיעים לאיטליה.
לכל הישובים בדרום טירול שם גרמני, ולצידם שם איטלקי. כל התושבים מדברים באופן שוטף את שתי השפות, ולא פלא שרוב התיירים שניפגוש הינם דוברי גרמנית.
איך טירול האוסטרית הפכה לחלק מצפון איטליה?
בשנת 1914 החלה מלחמת העולם הראשונה. במלחמה זו האיטלקים היו בצד המנצח, ונלחמו לצד בעלות הברית מול מדינות הציר אשר כללו את האימפריה האוסטרו-הונגרית, האימפריה האותומנית ופרוסיה הגרמנית. הרי הדולומיטים הפכו לשדה קרב בו התבצרו על פסגות ההרים חיילים איטלקים מול אוסטרים. אמנם האוסטרים היו מאומנים ומצוידים טוב יותר, אבל הקיסרות הייתה עסוקה בקרבות בחזית הרוסית ולכן החזיקו כוחות מעטים בלבד בחזית האלפים.
חיילי שני הצדדים נעזרו ב”דרך הברזל”, מערכת של סולמות, חבלים, גשרים קלים שסייעו להם לטפס על ההרים ולהעביר דרכם אספקה וכלי נשק אל העמדות המבוצרות בהרים. חיילים רבים מתו מהקור ומרעב בעמדות המבודדות. לאחר המלחמה דרך הברזל שופצה ושוכללה ומשמשת מטפסי הרים עד היום. ספרו של ארנסט המינגווי “הקץ לנשק” והסרט שנעשה על פיו מתאר את המלחמה בהרי הדולומיטים.
עם תום מלחמת העולם הראשונה, הסכם וורסאי קבע שאיטליה תספח חבל ארץ זו. האוכלוסייה האוסטרית נקרעה באחת ממדינת האם. השם האוסטרי Sud Tirol שונה לשם המחוז האיטלקי Trentino Alto-Adige, על שם עיר המחוז טרנטו, ועל שם Alto-Adige או נהר אדיג’ה העליון, המנקז את האזור ונשפך לים האדריאתי דרומית לוונציה.
בדומה, שונו שמות הישובים בחבל לשמות איטלקיים. האוסטרים החרוצים המשיכו לעבד את האדמה, ולרעות את עדרי הפרות באחו. הממשל האיטלקי הביא מתיישבים חדשים אל החבל מסיציליה, והחלה התנגשות תרבויות. האוכלוסייה האוסטרית לא הכירה במושג בטלה, ואילו התושבים החדשים העדיפו את הישיבה בבתי הקפה על העבודה.
כאשר מוסוליני עלה לשלטון בשנות השלושים של המאה העשרים, הוא הגביר את האיטליזציה של דרום טירול. הוא שלל את השימוש בשפה הגרמנית והגביר את ההתיישבות של האיטלקים באיזור. בתקופתו מספר האיטלקים הגיע ל-100,000. ממשל מוסוליני הפקיע קרקעות לטובת מפעלי חשמל הידרואלקטריים. מאגרי המים הציפו כפרים רבים ותושביהם איבדו את ביתם ושדותיהם.
למידע על טיול מאורגן להרי הדולומיטים >>
לאור בריתו של מוסוליני עם הגרמנים, דרום טירול לא הוחזרה לאוסטריה ונשארה איטלקית עם ניחוח אוסטרי.
לאחר מלחמת העולם השנייה היו ניסיונות התקוממות שכללו מעשי טרור כגון הטמנת מטעני חבלה במקומות ציבוריים. המבצעים היו צעירים ממוצא אוסטרי, אשר תבעו איחוד עם אוסטריה, אבל רוב האוכלוסייה האוסטרית העדיפה את העבודה על המלחמה, וניסיונות ההתנגדות דעכו.
בעשרות השנים מאז, האזור פרח והפך לגן עדן לתיירים. הצעירים זנחו את העיסוק בחקלאות ובמלאכות יד ופיתחו את ענף התיירות או היגרו לערים הגדולות. בכל כפר ועיירה ממוקמים בתי מלון, פנסיונים וצימרים רבים, התיירות פעילה ברוב ימי השנה, ומיליוני תיירים זורמים כדי לעסוק בפעילויות המתחלפות על פי העונות.
החורף מוקדש לתיירות הסקי, הגלישה במדרונות המושלגים. בכל פינה פועלים רכבלים, ובדרך עוצרים במחסות ובמסעדות הרים להתחמם על צלחת מרק או קפה חם, לפני שממשיכים בגלישה. עם החזרה למלון נכנסים לספא שנמצא כמעט בכל מלון, ומפשירים את הגוף בסאונה ובבריכות המחוממות. הערב מוקדש ליציאה למרכז הכפר, לשמיעת מוסיקה, ריקודים או סתם לשתיית יין או בירה בחברותה.
הקיץ הוא גן עדן למטפסי ההרים, רוכבי האופניים, ולטיולים רכובים אל פניני הנוף. אגמים קטנים שפסגות ההרים משתקפים בהם, פרחי העונה למרגלות ההרים, נוף הרי הדולומיטים הבהירים המזדקרים מעל היערות הירוקים. אפשר לעלות ברכבל לפסגות, לשבת ולבלוע בעיניים את הנוף המרהיב של הרכסים שמסביב. במהלך הטיול אפשר לעצור במסעדה על כוס קפה ועוגת שטרודל תפוחים, כמו באוסטריה, או פסטה ופיצה כמו באיטליה.
בכל עיירה טיילת ומדרחוב המזמינים את התיירים לשבת בבית הקפה או על ספסל עם גביע גלידה איטלקית ולצפות בעוברים ושבים ולהרגיש את החופש ואת הרוגע שמשתקף בפני התיירים הרבים. לפעמים אם יש מזל נפגוש בפסטיבל או שוק מקומי שמהם נלמד על התרבות המקומית.
במלוננו הסאונות ממשיכות לפנק גם בקיץ, אך הפעם ניתן ביום יפה גם להשתזף בגן המלון, ובערב, לאחר ארוחה טעימה אפשר לשבת ולגלות חברים חדשים מכל רחבי העולם. הטיול לחבל זלצבורג ודרום טירול מתחלק לשני חלקים שיוצרים את השלם. בכל איזור יש מלון ממנו יוצאים לטיולים באתרי הסביבה, וחוזרים אליו בסוף היום. המלון עצמו מספק גם הוא פינוקים לשעות שאחרי הטיולים, לצד ארוחות ברמה גבוהה.
