שייט על הדנובה – מאמר: צלילי הדנובה מאת אריאלה פלד

עשרות פעמים השתתפתי בשייט זה כמדריכה, שיט נפלא. בירות אירופה: וינה , בודפשט, ברטיסלבה, בכל הדרן משמשות יהלומים לאורך המחרוזת – הדנובה , וביניהן, אבני החן: פסאו, מלק, דורנשטיין מוסיפות צבעים רבים של אבני אודם, ענבר ואיזמרגד. הדנובה זורמת לאיטה ואנחנו לפעמים במורד הנהר ולעתים במעלה, נהנים מהנופים החולפים על פנינו: יערות, שדות ירוקים, עיירות ציוריות עם גגות אדומים כשצריח הכנסיה בולט במרכזם. גשרים בסגנונות שונים נטויים ומחברים את שתי הגדות. ספינות נהר חולפות על פנינו, חלקם ספינות נוסעים כמו זו שאנו עומדים על סיפונה וחלקם ספינות סוחר ומשא המובילות סחורות שונות, לעתים בתפזורת: פחם, חומרי בניה. ולעתים במכולות סגורות. ואנו מנפנפים לעוברים לשלום ומקבלים ברכת שלום בחזרה.

הפעם היה לי ערך מוסף ענקי בטיול. לחוויות הנפלאות של כל טיול, נוסף מימד מוסיקלי. במשך שבעת ימי השייט זכינו לשמוע מפיו של פרופסור מלצר הרצאות מאלפות בנושאים מוסיקליים שונים שהפכו את השיט ליחיד ומיוחד! פרופסור מלצר בקולו השקט והנעים הוליך אותנו דרך נושאים שונים אל עולם קסום של מוסיקה וצלילים: על הטבע – אתו או נגדו במוסיקה. ניזכרנו באמן האוסטרי הונדרטוואסר,שבתוך העיר השמרנית שלו וינה עם הבניינים האפורים, המרובעים, הצליח לטעת מבנה מדהים בו הטבע משתלב כחלק בלתי נפרד ממנו. העצים צומחים מתוך החלונות, אין קוים ישרים על הבניין או הכניסה שלמרגלותיו, גוונים וצבעים שונים מעטרים את קירותיו. כך גם במוסיקה – יוצרים שונים ניסו לחקות את הטבע ואחרים ניסו לשנות אותו. כמובן שהועלתה דמותו הססגונית של פפגנו, צייד הצפורים מחליל הקסם למוצרט.

בנגינת חליל נפלאה של מלצר, שמענו את היצירה סירינקס של המלחין דביסי, את עלי גבעה שם בגליל שהלחין נחום נרדי למלים של אברהם ברוידס, ואת הזמיר האנגלי של המלחין יעקב ון אייק. למדנו לדעת שבתקופות שונות המוסיקה חיקתה את צלילי הציפורים ובתקופות אחרות אילפו ציפורים לחקות מנגינות חליל שהושמעו באוזניהם. ביום אחר במהלך הטיול “לבשנו” את מדי היניצ’רים התורכים ולמדנו על השפעת המוסיקה של התורכים על המוסיקה הארופאית. מלבד שק הקפה ששכחו התורכים ליד חומות העיר וינה, השאירו חותם והשפעה על המוסיקה של אותם ימים ואחריהם. האזנו ליצירותיו של מוצרט: “המרש התורכי”, ו”החטיפה מן הארמון”, שמנו לב לקצב ולכלי הנגינה בהם השתמשו, וכל אותם פרטים קטנים ההופכים את ההאזנה למוסיקה למשהו אחר לגמרי אחרי שמאירים את תשומת לבך לפרטים החשובים…… ולקינוח של הרצאה זו שמענו קטעים מתוך “האיטלקיה באלג’יר” של המלחין רוסיני. “הומור במוסיקה” היתה הכותרת להרצאה הבאה. מעולם לא חויתי האזנה למוסיקה עם כל כך הרבה צחוק ושמחה. הטיימינג והחיוך במוסיקה בהשראתו של צ’רלי צ’פלין הם אחד הדברים הנפלאים שחוויתי לאחרונה. אותו נווד קטן הנכלא בטעות בכלובו של האריה ומנסה לרמוז לאנשים שבחוץ לעזור לו ולפתוח את דלת הכלוב בעוד האריה נם את שנתו. – מטורף. המוטיב מתוך “שחרזדה” לרימסקי קורסקוב, ליווה את האריה והנווד הכלוא בקטעים מצחיקים עד דמעות. כל תנועת שפם או זנב של האריה היתה מלווה בצלילים מתאימים, כל פיהוק שלו בחשיפת שיניים, ושלא לדבר על תנועותיו המבוהלות של צ’רלי צ’פלין… מקסים! הרצאת הסיום בסדרת ההרצאות המוסיקליות של פרופסור מלצר היתה עוד אחת משאר הדובדבנים שבקצפת: “סוד הקסם של מוצרט”. דרך סדרת יצירות פרי עפרונו של המלחין הנודע: אחד הסמלים המובהקים של וינה בפרט ואוסטריה בכלל, ניסינו להבין מה הסוד שבאמת הפך את דמות הילד הנצחי, הגאון המוסיקלי של דורו, למותג אוסטרי: שוקולד על שמו, פסטיבל נחשב בזלצבורג על שמו, בתים ברחבי אירופה מתהדרים ששם הוא ישן, אכל או ביקר באחד מחדריו, אולמות קונצרטים על שמו, פסלים שלו בכל פינה ואפילו האניות בהן אנו משייטים נקראות על שמו “אמדאוס”. אז מה הוא באמת אותו הסוד? שמענו יצירות שונות: הסמפוניה ה-40, מלכת הלילה מחליל הקסם, רקוויאם, מזמור אווה וורום קורפוס, ולבסוף הסמפוניה קונצרטנטה לכנור ולויולה שנכתבה לכנור, ויולה ותזמורת, בה שמענו ממש דו שיח בין הויולה לכינור שהיו מרוחקים בתחילה, אך הלכו והתקרבו עד שהפכו להרמוניה אחת. – נפלא. לבסוף ראינו קטע מהסרט “אמדאוס” אותו ביים הבמאי הצ’כי מילוש פורמן. הקלילות ביצירותיו, לפחות ברובן, היא, היא אשר חיבבה עלינו את המלחין השובב והנפלא הזה. אז, הדנובה נפלאה וערי הבירה יפיפיות, השיט מקסים, אך נוכחותו והרצאותיו של הפרופסור מיכאל מלצר הפכו אותו עבורי ליחיד ומיוחד.