קוניצ’ואה. שלום יפן!
היסטוריה מפוארת, נופים מרהיבים, תרבות מסקרנת ומרחבים עצומים, וכשעץ הדובדבן פורח התפאורה הופכת מרהיבה אף יותר. טיול בלתי נשכח ליפן – ארץ השמש העולה
המטייל ביפן, לאן יישא עיניו? אולי אל ההרים הגבוהים שאוצרים בתוכם להט ולבה ורוטטים כאילו היו רוצים לפלוט מתוכם את האש, או אולי אל גורדי השחקים הנישאים אל על בגאון, יודעים שאפילו אם תזוז האדמה הם יישארו נטועים על מקומם. אולי יתרגש המבקר מפריחת עץ הדובדבן, שמוציאה אל הגנים אלפי תושבים שחוגגים את בוא האביב או אולי ינמיך קומתו וייכנס אל בינות למקדשים הרבים הפזורים במדינה. מסתורית ומסקרנת, יפן היא עולם זר ולא מוכר, שאולי בסתר ליבנו היינו רוצים להיות כמותם.
אם תשאלו מדוע, אולי נספר לכם על רכבת הקליע – השינקנסן – שחוצה את שני האיים המרכזיים במדינה. רק כדי לסבר את האוזן נדגיש בפניכם שחברת הרכבות דיווחה על איחור שנתי ממוצע בלוח הזמנים שעומד על חמש שניות, זאת בשקלול של למעלה ממאה אלף נסיעות. ואם לא די בכך כדי לגרום לנו להפוך ירוקים מקנאה, נספר שבכל הקרונות מוכלת דממת אלחוט. כאן לא תשמעו שיחות קולניות, המעוניינים לשוחח יוצאים לקרון ייעודי.
הנימוסים היפניים ידועים בכל העולם, אולם האם ידעתם שמדובר למעשה במדינת איים שמורכבת מיותר מ-3,500 איים? מצפון לדרום אורכה של יפן מגיע לכ-3,000 ק”מ, כשתנאי השטח המשתנים שלה הובילו לכך שאחוזים ניכרים משטחה אינם מתאימים למגורים, לחקלאות או לתעשייה ועל כן נותרו פראיים ובתוליים, לעומת צפיפות אוכלוסין בערים הגדולות.
על הרים וערים
המרכזי באיי יפן הוא הונשו. הררי וגעשי, סובל האי הגדול מרעידות אדמה תכופות. הגבוה מבין פסגותיו הוא הר פוג’י, המתנשא לגובה של 3,776 מטרים ומהווה את אחד המקומות הקדושים ליפנים בשל צורתו – כפרח הלוטוס – והאמונה כי על פסגתו שוכנים האלים פוג’י הימה וסאקורה הימה.
ביום בהיר ניתן לראות את פוג’י מטוקיו, אבל המראה היפה ביותר של ההר נשקף מאזור האקונה, שמורת טבע שבה שוכנים אגמים על לועו של הר געש, ומעיינות חמים מזמינים להשתכשך בינות לאזורים של “אדמה פעילה”, שבהם האדמה פולטת עשן וקיטור והבוץ מבעבע.
על חופו המזרחי של האי הונשו שוכנת הבירה טוקיו, שפירוש שמה ביפנית הוא “הבירה המזרחית”. בשנת 1868 קבע בה הקיסר את מקום מושבו והעיר, שנקראה לפני כן “אדו”, הפכה לבירה הרשמית. על ההיסטוריה המרתקת של טוקיו נוכל ללמוד בביקור במוזיאון אדו, שמתאר את תהליך האורבניזציה שהפכה אותה מעיר של קיסרים לכרך מודרני.
לצד הבניינים העצומים עטורי הפלדה והזכוכית המזכירים במידה רבה את מנהטן, האחות מהמערב, אפשר לראות בטוקיו גם בתי עץ, חנויות לממכר מזכרות מיוחדות, ומסעדות קטנות וצנועות המגישות אוכל יפני מסורתי. התוצאה: עיר גדולה ומודרנית בניחוח יפני אוריינטלי.
הטיול שלנו בטוקיו יעבור בארמון הקיסרי, יחצה את נהר סומדיה, יעצור בבניין הפרלמנט ובמקדש הבוהדיסטי אסקוסה ומקדש מייג’י ששוכן לצדו, שהוא החשוב במקדשי העיר. נגיע גם לרבעים אודייבה החדש, שינג’וקו הססגוני, גינזה היוקרתי ושיבויה המהפנט.
עוד לפני שטוקיו הפכה לעיר הבירה של יפן, שימשה בתפקיד קיוטו, שאף היא שוכנת באי הונשו המרכזי. היא נוסדה במאה התשיעית כעיר בירה על ידי הקיסר קאמו ושמה המקורי היה הייאנקיו ביפנית, בירת הרוגע והשלווה. במשך אלף שנים שימשה בתפקיד הרם והשתמרו בה הארמונות, המוסדות ההיסטוריים והמקדשים. למשל טירת ניג’ו של שוגון, מקדש ביתן הזהב גינקאקו-ג’י וריואן ג’י, פבליון הזהב וגם מוזיאון מיהו, חלומה של מיהוקו קויאמה, מהנשים העשירות של יפן שביקשה למזג את העוצמה עם השלווה של טבע, מבלי לחבל בו. את כולם נראה במהלך הביקור שלנו בעיר הססגונית.
אם נחזור אחורה בהיסטוריה של ארץ השמש העולה – שמחקרים ארכיאולוגים טוענים כי המתיישבים הראשונים הגיעו אליה מקוריאה לפני 30 אלף שנה – נגלה כי קודם להיותה של קיוטו בירת יפן, שימשה בתפקיד נארה. התפקיד הרם היה שלה החל מהמאה השמינית ונמשך כמאה שנה. על פי האגדה השומרים של העיר היו איילים מאולפים שהובאו אליה על ידי האלים, וזו הסיבה שעד היום ניתן לראות איילים משוטטים חופשי ברחובותיה ובעיקר סמוך למקדשים. למשל ליד מקדש טודאיג’י, בניין העץ הגדול בעולם שבו פסל בודהא מברונזה שמתנוסס לגובה 16 מטרים.
טיולים מאורגנים ליפן
עם הפנים קדימה
עונות השנה שחולפות מותירות את רישומן על שטחי יפן, ויופיין מתגלה שכבה אחרי שכבה. הנה העיירה העתיקה טאקיימה שנמצאת בינות לשרשרת הרי האלפים. רחובותיה בני מאות השנים השתמרו להפליא, כמו גם המקדשים הניידים שיוצאים לרחובות פעמיים בשנה, באביב ובסתיו, אז יוצאים בני העיר לבושים בתלבושות מסורתיות בתהלוכה לכבוד האלים.
גם העיירה הצפונית ניקו משנה את פניה ככל שחולפת עונה ומתחלפת בחדשה. בניקו, שממוקמת בשמורת הטבע הראשונה של יפן, מככבים הרים וולקניים, פלגי מים וגם מפלי קגון הנופלים בשאון רב מגובה מאה מטרים. בשלכת, גגות הקש המסורתיים של הבתים בכפר שירגאווה-קו מתכסים בעלים וצובעים את הרחובות באדום וחום.
האווירה היפנית המסורתית השתמרה גם בקנאזאווה. בניגוד לערים אחרות במדינה, היא לא הופצצה במהלך מלחמות העולם ולא סבלה מאסונות טבע, כך שהעיר, שפירוש שמה הוא ביצת הזהב, יכולה לחשוף בפנינו את קסם העבר. למשל בבית הסמוראים שבו מוצגים אותנטיים מהמאה ה-19 או בטירה המקומית שמוקפת בגני קנראקואן, אחד משלושת הגנים היפים במדינה.
אבל לא רק מסורות השתמרו ביפן, גם שרידים מהאירועים הקשים שעברו על המדינה. למשל, פארק השלום ומוזיאון הפצצה בהירושימה, שמנציח את שעבר על העיר ברגע הטלת הפצצה האטומית ובתקופה שלאחריה. סמל למוראות מלחמת העולם השנייה נראה גם בנגסאקי, המקום שבו פגעה פצצת האטום השנייה. ממעוף הציפור, בנקודת התצפית בהר אינסה, העיר נראית ציורית ושלווה, אולם בביקור בפארק השלום ובמוזיאון הצצה עולה תמונה אחרת לגמרי.
את קורות קרב אוקינאווה, שנמשך 82 יום ונחשב לאחד הקרבות האכזריים שנערכו במלחמת העולם השנייה, ניתן יהיה לראות באתר הקרב ובאתר ההנצחה ששוכנים באי אוקינאווה. חיילי צבא ארצות הברית נלחמו עד טיפת הדם האחרונה כדי לכבוש את האי הצר ולהפכו לבסיס צבאי לקראת הפלישה לאיי יפן הגדולים. 100 אלף חיילים יפנים נהרגו במתקפה שבסופה עבר האי לשלטון צבאי אמריקאי, עד לשחרורו בשנת 1972.
כמה שונה המראה כשממשיכים לנסוע מכאן אל שכיות החמדה של האי: מערת הנטיפים הגדולה שבה מאות אלפי זקיפים ונטיפים, עיר הבירה ההיסטורית הנאה שורי והעכשווית נאהה, והשווקים המסורתיים שלא מגלים דבר על שאירע במקום רק לפני כמה עשרות שנים.
ומהעבר – לעתיד. בשנת 1970 בנו מהנדסי חברה יפנית שתי קפסולות זהות שלתוכן הוכנסו, בטכניקות שימור מתקדמות לתקופה ההיא, אלפי פריטים המייצגים את התרבות וחיי היומיום ביפן. הקפסולות נטמנו בגן שנמצא בעיר אוסקה, אזור שאינו מיועד לרעידות אדמה. קפסולה אחת מיועדת להיפתח בשנת 2070 ואילו השנייה, שהוטמנה בעומק רב, מיועדת להיפתח בעוד 5,000 שנה. האם אז יבינו החוקרים את משמעות הפריטים שנמצאים בקפסולה? לא ברור. אבל עצם הימצאותה של הקפסולה אי שם במעמקי האדמה מעוררת בנו שאלות לגבי המין האנושי ועתידו.
מלבד קפסולת הזמן, אוסקה מציעה את כל הטוב של יפן במקום אחד, בהם הטירה המרשימה בת שמונה הקומות המוקפת בגן פורח ומוגנת באמצעות ביצורים. מאז בנייתה ב-1583 ידעה הטירה קרבות סמוראים, הרס, חורבן ושיקום והיא מהווה עדות לקשר העמוק של היפנים לתרבותם.
המרחקים הגדולים בין איי יפן הופכים את השיט לאופציה המועדפת לתור את צפונותיה. בלי לארוז, בלי להחליף בתי מלון, בלי נסיעות ארוכות; רק הפלגה בספינת פאר על בסיס פנסיון מלא, עם עצירות במוקדי התיירות המרכזיים וסיור מודרך. חברת “בשביל הזהב” מציעה מגוון טיולים ליפן, בחודש מאי למשל, מתוכנן טיול מאורגן המשלב גם שמונה ימי שיט בין איי יפן וטאיוואן, שם נבקר בעיר הבירה טאייפיי, נחזה במקדשים המפוארים, במוזיאון שבו אוסף האומנות הסינית המשובח ביותר. בביקור בעיר קאושיונג נראה את בריכת הלוטוס ומתחם האומנים, ובשמורת הטבע “וושאנדינג” נצפה בהרי געש קטנים. בהמשך הטיול בטאיוואן נעצור בעיר חואליין, שער הכניסה לשמורת הטבע טארוקו שבה מראות טבע מרתקים, שהעין לא תשבע לראותם.
חברת “בשביל הזהב” מציעה לכם מגוון מסלולי טיול ליפן הכוללים טיסות, לינה בבתי מלון בדרגת תיירות, מדריך ישראלי מנוסה צמוד, תוכנית מלאה וכניסה לאתרים מרכזיים. חלק מהטיולים המאורגנים כוללים שיט באוניית פאר.
