יציאת מצרים- היה או לא היה מאת איריס בר
יהודים ברחבי העולם מתכנסים בכל שנה לחגוג את חג הפסח. בליל הסדר הם קוראים את סיפור יציאת מצרים שעבר מדור לדור יותר מאלפיים שנים, בעל פה ובכתב.
לפי ספר שמות בני ישראל שהו במצרים במשך מאות שנים, והיו משועבדים למצרים. אלוהים התגלה לפני משה בהר סיני וציווה עליו להגיע לפרעה, המלך המצרי, ולבקש את יציאת בני ישראל ממצרים. פרעה סירב, ואלוהים הכה את מצרים עשר מכות. אחרי מכת בכורות פרעה נכנע, ונתן לבני ישראל לצאת ממצרים, אך לבסוף שלח את הצבא לרדוף אחריהם, או אז נקרע ים סוף לשניים והצבא המצרי האדיר טבע למוות ובני ישראל המשיכו ללכת במדבר.
40 שנה ארך המסע לכנען, בני ישראל סבלו רעב, צמא וחום, בסופו הם הגיעו אל המנוחה ואל הנחלה והתיישבו בארץ המובטחת, בלי משה, שנענש בידי אלוהים.
מהו מספר לנו התנך על יציאת מצרים?
בראשית יב’ – “וַיִּסְעוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵפי רַעְמְסֵס, סֻכֹּתָה, כְּשֵׁשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים, לְבַד מִטָּף. וְגַם-עֵרֶב רַב, עָלָה אִתָּם, וְצֹאן וּבָקָר, מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד”
בראשית יג’ “וַיְהִי, בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת-הָעָם, וְלֹא-נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, כִּי קָרוֹב הוּא: כִּי אָמַר אֱלֹהִים, פֶּן-יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה–וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה… יח וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת-הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר, יַם-סוּף; וַחֲמֻשִׁים עָלוּ …. כ וַיִּסְעוּ, מִסֻּכֹּת; וַיַּחֲנוּ בְאֵתָם, בִּקְצֵה הַמִּדְבָּר.”
המידע בסיפורי ספר שמות אינו רב אך הוא ברור – יש שם של מקום שממנו יצאו בני ישראל למסע הארוך, פיתום ורעמסס, אלו הן שתי הערים הנזכרות במקרא כערי המסכנות שבנו בני ישראל במצרים ושרידיהן נמצאים עד היום במזרח הדלתא, ויש שם של מלך. פרעה.
מי היה הפרעה כאשר היהודים עזבו את מצרים?
בתנ”ך מוזכר פרעה מלך מצרים, אבל פרעה הוא שם תואר ולא שם של מלך. העיר רעמסס היא בירתו של רעמסס השני, שמלך במאה ה-13 לפני הספירה. העיר ננטשה במאה 11 לפני הספירה.
ספר שמות אמנם אינו מציין שם של מלך אך הוא נותן ציון זמן, ורעמסס השני הוא הפרעה, שמלך בזמן שלפי ספר שמות התרחשה יציאת מצרים. רעמסס השני נחשב לגדול מלכי מצרים. הוא בן לשושלת ה -19, מלך בין השנים 1213-1279 לפנה”ס במשך 66 שנה ומת בגיל 90. המומיה שלו נמצאה ומוצגת במוזיאון המצרי.
תקופתו נחשבת כתור הזהב של מצרים. הוא מביא כבוד ותפארת לאימפריה, עושר ושגשוג כלכלי רב, התחבורה והמסחר בנילוס באמצעות שייט על הנילוס מפותחים מאוד, אנשיו כורים נחושת בסיני ומביאים זהב מנוביה (היא דרום מצרים וצפון סודן היום).
רעמסס השני נחשב לאחד הפרעונים החזקים והמשפיעים ביותר בהיסטוריה של מצרים. הוא בנה את פי-רעמסס, עיר בירה חדשה בדלתא של הנילוס שבשיא גדולתה הגיעה ל-300,000 תושבים. הוא בנה מבנים ומונומנטים גדולים ומפוארים רבים ברחבי מצרים. בין החשובים שבהן ניתן למנות את מקדשי האבן החצובים באבו סימבל, חלקים ממקדשי לוקסור וקרנק בגדה המזרחית של הנילוס ומקדש המוות ה”רעמסאום” בגדה המערבית של הנילוס בלוקסור.
מי הוא הכותב של סיפורי ספר שמות?
אין ספק שהכותב התנכ”י של סיפור יציאת מצרים במאה שביעית לפני הספירה, הכיר את ההיסטוריה, הפרעונים והתרבות המצרית ומשתמש בהם על מנת לקדם את המסרים של ספר שמות.
כנראה שהסיפור התנכ”י לא מדייק בתאריכים, במספרי האנשים ובפרטים ההיסטוריים אלא מסופר בדרך שרצה הכותב התנכ”י להעביר את המסרים.
לפי המסרים האלה עיצבה החברה הישראלית והיהודית לאורך הדורות את דמותה.
חוקרים שונים מנסים לעגן את יציאת מצרים לתקופתם של פרעונים אחרים או לתאר בדרכים שונות את שאירע בדרכם של בני ישראל לכנען, אבל בראייה היהודית והישראלית ההיסטורית, השאלה האם סיפורי השעבוד ויציאת מצרים קרו באמת או כפי שהם מסופרים בספר שמות, פחות חשובה.
יציאת מצרים היא המיתוס המכונן של היהדות שלאחר חורבן הבית השני ושל הציונות בעת החדשה, והשאלה צריכה להיות מה הייתה מטרת המספר ומה המשמעות של הסיפור ולא האם הסיפור קרה כפי שהוא מסופר.
רוצים לראות את מפעלי הבניה העצומים של רעמסס השני? רוצים להתרגש מול מצבת ישראל שבה מוזכרת ישראל פעם אחת ויחידה בכל ההיסטוריה המצרית? מוכנים לצאת לטיול מאורגן למצרים להכיר אותה ולראות תיאורים מספר התנך מתגשמים למול עניינו? הצטרפו אלינו עכשיו לטיול מאורגן מרגש מעניין ובלתי נשכח עם שייט קסום על הנילוס.
